חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו

מעודכן ליום 13.5.2020 (כולל תיקון מס' 1)

סעיף 1

עקרונות יסוד

זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן־חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

סעיף 1א

מטרה (תיקון מס' 1)

חוק־יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

סעיף 2

שמירה על החיים, הגוף והכבוד

אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

סעיף 3

שמירה על הקנין

אין פוגעים בקנינו של אדם.

סעיף 4

הגנה על החיים, הגוף והכבוד

כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.

סעיף 5

חירות אישית

אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

סעיף 6

יציאה מישראל וכניסה אליה

(א)   כל אדם חופשי לצאת מישראל.

(ב)   כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.

סעיף 7

פרטיות וצנעת הפרט

(א)   כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

(ב)   אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

(ג)    אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

(ד)   אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

סעיף 8

פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1)

אין פוגעים בזכויות שלפי חוק־יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

סעיף 9

סייג לגבי כוחות הביטחון

אין מגבילים זכויות שלפי חוק־יסוד זה של המשרתים בצבא־הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות.

סעיף 10

שמירת דינים

אין בחוק־יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק־היסוד.

סעיף 11

תחולה

כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק־יסוד זה.

סעיף 12

יציבות החוק

אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק־יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי

סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח ה

סעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק־יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.

1 פורסם ביום 25.3.1992, ס"ח התשנ"ב, עמ' 150; תיקון מס' 1 - ס"ח התשנ"ד, עמ' 90.

2 ע"ר מס' 2, התש"ח, עמ' 1; ס"ח התשמ"א, עמ' 306.